ארווין דרייק, כותב השירים של 'It Was a Very Good Year', מת בגיל 95

ארווין דרייק, כותב שירים פורה שכתב את המילים והמוזיקה של It Was a Very Good Year, בלדה מופנמת שעזרה להגדיר את סתיו הקריירה של פרנק סינטרה, והמילים של Good Morning Heartache, שיר שבילי הולידיי עשתה ג'אז נוגה. סטנדרט, מת ב-15 בינואר בביתו ב-Great Neck, ניו יורק. הוא היה בן 95.





הסיבה הייתה סיבוכים מסרטן שלפוחית ​​השתן, אמר בן חורג, ג'ד ברמן.

שמו של מר דרייק לא נשא את ההכרה המיידית של האחים גרשווין, אירווינג ברלין או קול פורטר, והמילים שלו לא תמיד נצצו בשנינות או ליטוש מתוחכמים. אף על פי כן, הוא הראה צדדיות ומיומנות מקצועית שזכתה להערצה רבה על ידי הוצאות לאור של מוזיקה ורבים מזמרי הפופ ומנהיגי הלהקה הגדולים במאה הקודמת.

מי שפירשו את שיריו כללו את דיאנה רוס, ברברה סטרייסנד, טוני בנט, דיוק אלינגטון, ג'ו וויליאמס, אלה פיצג'רלד, שרה ווהן וסם קוק. המוזיקה שלו צצה בסרטים מגוונים כמו ימי הרדיו של וודי אלן (1987) וקדחת הג'ונגל של ספייק לי (1991).



בנם של מהגרים יהודים ממזרח אירופה - הוא שינה את שם משפחתו מדרוקמן - מר דרייק החל להלחין מוזיקה בגיל 12. בזמן שלמד בסיטי קולג' של ניו יורק, הוא הסתובב במשרדי הוצאות מוזיקה.

הוא אמר לחוקר המוזיקה וויל פרידוואלד שפריצת הדרך שלו הגיעה בתחילת שנות הארבעים, כאשר קיבל תפקיד שיוצרי מנגינות מנוסים יותר סירבו: אספקת מילים באנגלית למנגינות אמריקה הלטינית.

איך לנקות גוף מעשב

הטיקו-טיקו שלו הוכיח להיט עבור ה אחיות אנדרוז, ואחריהן (אני אוהב אותך הרבה) וזהו עבור חאווייר קוגט. היה לו גם פרסומת בטעם בוגי-ווגי איש הריקשה הרעוע , מיזם בנושא סיני.



אם אלה לא היו בדיוק שירים לעידנים, מר דרייק הראה במהרה את יכולתו ליצור מילים מתמשכות הרבה יותר. דוגמה מוקדמת הייתה שיתוף הפעולה שלו עם איירין היגינבוטהם בוקר טוב כאב לב, שיר על קדרות רומנטית מתמשכת הכולל את המילים:

בוקר טוב, כאב לב, הנה שוב

בוקר טוב, כאב לב, אתה זה שהכרת אותי מתי.

יכול גם להתרגל שאתה מסתובב

בוקר טוב, כאב לב, שב

אחדמתוך 83 הפעלה אוטומטית של מסך מלא סגור דלג על מודעה × מקרי מוות בולטים של 2015 הצג תמונותמבט על אלה שמתו השנה.הכיתוב מבט על אלה שמתו. המתן שנייה אחת כדי להמשיך.

מר דרייק כתב את המילים תוך 20 דקות ללחן המלנכולי של היגינבוטהם, השראה למה הוא כינה את הדכדוך האמיתי שלו על אהבה אבודה.

המוציא לאור המוזיקלי דן פישר קיבל גם קרדיט על Good Morning Heartache, שהוקלט על ידי הולידיי ב-1946 ועשרות זמרים בשנים שלאחר מכן.

בתחילת שנות ה-50, מר דרייק עבד עם כותבים אחרים, כולל ג'ימי שירל על I Believe, שיר מעורר השראה שהוזמן על ידי הזמר ג'יין פרומן לתוכנית הטלוויזיה הפופולרית שלה.

כמה יהיה בדיקת הגירוי הרביעי

זה הלך בחלקו:

אני מאמין שעל כל טיפת גשם שיורדת, גדל פרח,

אני מאמין שאיפשהו בלילה האפל ביותר, נר זוהר,

אני מאמין שלכל מי שהולך שולל, מישהו יבוא להראות את הדרך.

זמר הגרסה של פרנקי ליין נשאר ליד פסגת מצעד הפופ האמריקאי והבריטי במשך שבועות. זה נמכר במיליוני עותקים ועזר להניע את הקריירה של מר דרייק בשפך שירים לעשרות תוכניות טלוויזיה ומבצעים, כולל הצדעה ליום הולדת של CBS לגברת הראשונה מאמי אייזנהאואר ב-1956.

הוא גם עבד בברודווי, וכתב מילים ומילים ל-What Makes Sammy Run?, שבו כיכב סטיב לורנס בתור המטפס ההוליוודי האמורלי מרומן רב המכר של באד שולברג. התוכניות האחרות של מר דרייק כללו את הרומן הראשון שלה, קומדיה מוזיקלית קצרת מועד משנת 1968 המבוססת על 'קיסר וקליאופטרה' של ג'ורג' ברנרד שו ובכיכובם של לסלי אוגגמס וריצ'רד קיילי.

כקוסם של מוזיקת ​​פופ ממהר, למר דרייק היה מזל הרבה יותר טוב. הוא כתב It Was a Good Very Year בתוך פחות משעה בהוראת חבר מוציא לאור שהיה צריך שיר חדש לאלבומה של שלישיית קינגסטון מ-1961 הולכים למקומות.

אבל סינטרה היה זה שחקק אותו בתודעה הציבורית עם ספטמבר של השנים שלי, אלבום מ-1965 לציון יום הולדתו ה-50. ההופעה של סינטרה , עם עיבודים מופתיים לכלי מיתר וכלי נשיפה מאת גורדון ג'נקינס, זכה בפרס הגראמי לביצוע הווקאלי הגברי הטוב ביותר, בישר קאמבק מסיבי והפך לאחד השירים המבוקשים ביותר שלו.

זו הייתה שנה טובה מאוד הייתה נדירה מבין שלל שירי הפופ של העידן של אהבת בני נוער. זה היה מבט נוגה, בדיעבד, על עברו של גבר ועל הנשים שהכיר בשלבים שונים.

בגיל 17 הוא נזכר בבנות עיירות קטנות ולילות קיץ רכים בירוק הכפר. בגיל 21 הוא נזכר בבנות העיר שגרו במעלה המדרגות, עם כל השיער המבושם הזה. בגיל 35 הוא היה רוכב בלימוזינות עם בנות כחולות דם בעלות אמצעים עצמאיים. הוא מגיע למסקנה שעכשיו הוא בסתיו שנותיו וחושב על חייו כיין בציר מחביות ישנות משובחות, מהשוליים ועד לדרכים.

ארווין מוריס דרוקמן נולד במנהטן ב-3 באפריל 1919. אביו היה סוחר רהיטים בסיטונאי. אמו אהבה לשיר, והוא החל לכתוב לה שירים.

הוא גדל עם שני אחים שהשיגו מידה של מוניטין. מילטון דרייק היה כותב מילים של Mairzy Doats ושירים פופולריים אחרים בשנות ה-40, וארנולד דרייק הפך למאייר קומיקס ידוע.

ארווין דרייק סיים את לימודיו ב-1940 בסיטי קולג' בניו יורק והתמחה באמנות, בתקווה להמשיך באיור אם המוזיקה תיפול. לב רע מנע ממנו שירות צבאי במלחמת העולם השנייה.

בין הפלט שלו מאותה תקופה היה הוספת מילים אָבֵד, שיר ג'אז שהלחין נגן הטרומבון של אלינגטון חואן טיזול. מאוחר יותר כתב מילים באנגלית לשיר האיטלקי מתי מתי מתי, וכתב מילים ומוזיקה עבור האבא של הבנות, מושר באופן בלתי נשכח על ידי פרי קומו ומבוסס על גידולו של מר דרייק עצמו של שתי בנות.

אשתו הראשונה, עדה סאקס, נפטרה בשנת 1975. מאוחר יותר הוא התחתן עם אדית ביין לשעבר, אהבת ילדות ונערת ראווה של פעם ששברה את ליבו והעניקה השראה לחלקים של כאב לבבוקר טוב וזו הייתה שנה טובה מאוד.

מלבד אשתו, הניצולים כוללים שתי בנות מנישואיו הראשונים; בנו החורג; שישה נכדים; ושני נינים.

הגמילה הטובה ביותר לבדיקת סמים

הוא היה נשיא בעבר של מה שהפך לגילדת כותבי השירים של אמריקה ועזר להגן על זכויות יוצרים וחוזים משתלמים יותר עבור כותבי שירים. הוא הוכנס להיכל התהילה של כותבי השירים ב-1983.

אבא שלי אמר לי שהוא לא רוצה לעזור ולתמוך בי בדרך לגיהנום, והוא התעקש שאכנס לעסק שלו, אמר מר דרייק לניו יורק טיימס עם הגיוס שלו. הוא החזיק מעמד 14 חודשים לפני שמכר שיר למוציא לאור ב-300 דולר והיה בדרכו.

זו הייתה הכרזת העצמאות שלי, הוא אמר. עזבתי את עסק הרהיטים. הייתה לי הרגשה שלעולם לא הייתי בהיכל התהילה של איש הרהיטים''.

מומלץ