'הומלנד' לוכדת את העלויות האישיות של הסכסוך הפוליטי האלים של ספרד

במאי אשתקד הודיעה ארגון הבדלנים הבאסקיים ספוגי הדם, ETA, לרווחת מיליונים כי היא התפרקה סופית. ההחלטה - שהגיעה שבע שנים לאחר שהקבוצה התחייבה להפסקת אש - סיים פרק ארוך ואפל בהיסטוריה הספרדית , מסע טרור בן עשרות שנים, המנוקד על ידי התקפות מקלעים חצופות בשעות היום והשפעות זעזוע מוח של מכוניות תופת ענק שעלו יותר מ-800 חיים.

מורשת של לשון הרע רצחנית כזו דורשת התחשבנות היסטורית, במיוחד במדינה שנתפסה כל כך לאחרונה על ידי דרמה בדלנית אחרת, אם כי לא קרובה כמו אלים, בקטלוניה. ברומן החדש שלו, Homeland, פרננדו ארמבורו - סופר ספרדי מהולל ומוכשר להפליא שחי בגרמניה - מעלה תמונה קודרת וקלסטרופובית של השנים שבהן ETA שלטה באזור הצפוני הידוע כאל פאיס ואסקו, חבל הבאסקים.

עבודתו המורכבת והמאתגרת של ארמבורו - שתורגמה לראשונה לאנגלית - סובבת סביב חייהם של שני זוגות בכפר מחוץ לסן סבסטיאן, עיר ציורית במפרץ ביסקאיה. הנשים, ביטורי ומיירן, הן חברות יקרות, וכך גם בעליהן, טקסטו וג'וקסיאן.

ETA, ראשי תיבות של Euskadi Ta Askatasuna - ביטוי שפירושו מולדת וחירות בשפה הבאסקית - מסתמן כבד בחיי הכפר. באמצעות איומים, סחיטה ושיימינג פומבי, מנסה הקבוצה לאכוף טוהר פוליטי, אידיאולוגי ולשוני.

באופן בלתי נמנע, ETA מפרידה את הזוגות. Txato, בעל חברת ספנות אמיד, הופך למושא לטלטלה על ידי בריוני ETA ששולחים לו מכתבים מאיימים הדורשים תשלומים למימון הפעילות שלהם. האותיות מסומנות בדימוי של נחש כרוך סביב גרזן, סמל של ביטן ג'רראי, או שני הנתיבים של ETA, כאשר הגרזן מייצג כוח צבאי והנחש מרמז על ערמומיות פוליטית.

רצח של ילד פותח סיפור רחב של פוליטיקה, מלחמה ומשפחה

כאשר Txato מתנגד, איומים ומריחות עליו מתחילים להופיע בכתובות גרפיטי ברחבי העיר, מה שהופך אותו לפריה. מועדוני הרכיבה והגסטרונומיה שפעם הביאו לו הנאה כזו מתרחקים ממנו. אפילו חברו הטוב, ג'וקסיאן - עובד יציקה שחי בנסיבות הרבה יותר צנועות - בקושי מכיר בו כשהם חולפים זה על פני זה ברחוב.

נשותיהם, שפעם היו קרובות כמו אחיות, מוצאות את מערכת היחסים ביניהן מתוחה כשמירן הופכת יותר לאברצלה - פטריוט באסקי. פעם בילו מירן וביטורי בשבתות בבתי קפה בסן סבסטיאן, לפעמים התייחסו לעיר בשמה הספרדי, ופעמים אחרות בשמה בשפה הבאסקית: דונוסטיה.

הם היו מתחילים לדבר בבסקית, עוברים לספרדית, חוזרים לבסקית, ככה כל אחר הצהריים, כותב ארמבורו.

בסופו של דבר, מירן היא כל כך דוקטרינרית שהיא טורפת את נכדיה על כך שהם מדברים ספרדית בביתה.

הכנסה בסיסית אוניברסלית בארצות הברית

אנחנו מדברים כאן באסקית, היא מתנשפת.

באסקית נחשבת בדרך כלל א שפה לבודד - שפה שאין לה שום קשר לשפות אחרות, והומלנד כולל שימוש מועיל מילון מונחים ארוך כדי להסביר את המונחים הבאסקיים שפזורים בספר. גם אילן יוחסין היה מועיל. שמירה על ישר של כל השמות והמערכות היחסים המרכזיות - כמו גם גלקסיה של דמויות משנה - יכולה להיות משימה קשה שהופכת למאתגרת יותר בגלל סגנון הסיפור הלא-ליניארי של ארמבורו, לעתים מטורף. מצאתי את עצמי נאלצת לקרוא שוב כמה פרקים מוקדמים, ולבסוף נכנעתי לבניית טבלה של הדרמטיות האישיות.

מולדת זה לא חוף לקרוא. אבל ברגע שקלטתי את הקצב, התחלתי לחשוב שהוא מציג סוג של תבנית גאות ושפל מתוחכמת, כאשר כל גאות ושפל - הווה לעבר, עבר להווה, נפרש על פני 125 פרקים וכמעט 600 עמודים - מותיר אחריו רמזים חדשים החול.

קוראים שמחפשים הבנה עמוקה יותר - או אפילו הצדקה - לקמפיין החמוש של ETA בוודאי יתאכזבו. התשוקה של מירן למטרה הבדלנית הבאסקית מועצמת על ידי החלטתו של בנה, ג'וקס מארי, להצטרף למאבק המזוין של ETA. כשג'וקס מארי נקרא כמחבל מסוכן בדיווח בטלוויזיה, אחותו - ארנטסה - מקבלת שיחת טלפון מחבר ותיק: לברך אותה.

ובכל זאת, מירן, עם כל התשוקה שלה, בקושי מצליחה לבטא קיומן סביר לפעילות הטרוריסטית של בנה מעבר לברומידים על העשירים המנצלים את העובדים הבאסקים.

היא לא מבינה כלום בפוליטיקה, מעולם לא קראה ספר בחייה, אבל היא צועקת סיסמאות כמו שאחרים מציתים חזיזים, אומרת ארנטסה על אמה. אני מקבל את הרעיון שהיא עוברת בזיכרון העירמגלה את מה שהיא רואה על פוסטרים.

ETA הופיע ב-1959 בתקופת שלטונו האוטוריטרי של הרודן הפשיסטי פרנסיסקו פרנקו. הקבוצה, שדגלה בגאווה תרבותית באסקית ובכעס על משטרו האכזרי של פרנקו, בזבז כל סימפטיה שהיא עשויה ליצור על ידי המשך מסע הטרור שלו הרבה מעבר למותו של המנהיג הספרדי ב-1975. חאבייר (כן, דמות אחרת!), המנתח בנם של טקסטו וביטורי, מציע הערכה צורבת של הקבוצה בשיחה עם אביו.

ETA חייבת להמשיך לפעול ללא הפרעה, אומר Xabier. מזמן הם הפכו לאוטומטים. אם הם לא גורמים נזק, הם לא קיימים.

סירובו של טקסטו להיענות לדרישות של ETA עולה לו בחייו, ואשתו, ביטורי, יוצאת למסע חיפוש אחר תשובות לגבי מותו. היא פוגשת התנגדות בכל צעד ושעל. ג'וקסיאן מייאש אותה; כומר הקהילה, אוהד ETA, מזהיר אותה להתרחק מהכפר.

היא תהתה אם אחרי כל כך הרבה שנים היא לא צריכה לחשוב על לשכוח, כותבת ארמבורו.

שוכחים? ביטורי חושבת ושואלת את עצמה שאלה שגם דורות של ספרדים צריכים להתמודד איתה. מה זה?

כיצד להשתמש ב-azo כדי לעבור בדיקת סמים

מנואל רויג-פרנזיה הוא כתב עבור Livingmax.

מוֹלֶדֶת

מאת פרננדו ארמבורו. תורגם מספרדית על ידי אלפרד מקאדם

פנתיאון. 590 עמ' 29.95 דולר

אנחנו משתתפים בתוכנית Amazon Services LLC Associates, תוכנית פרסום של שותפים שנועדה לספק לנו אמצעי להרוויח עמלות על ידי קישור ל-Amazon.com ולאתרים קשורים.