פעם, אגדות לא היו נחמדות כמו עכשיו.
אמא ואבא יקירי - לא אמא חורגת מרושעת - קחו את הנזל וגרטל ליער והשאירו אותם למות ברעב. כיפה אדומה עושה חשפנות לזאב הרע הגדול. אחיותיה החורגות של סינדרלה חתכו חלקים מכפות רגליהן כדי לאלץ את הגדמים המרוטשים לתוך נעל הזכוכית.
אה, ילדות. אה, האחים גרים.
עברו 200 שנה מאז שהאחים והפולקלוריסטים הגרמנים פרסמו את הכרך הראשון של סיפורי ילדים וסיפורי בית, וזה מתברר בספרה של המלומדת מריה טטר האחים המוערים גרים, פורסם השבוע לרגל המאתיים שנה, שהסיפורים המודרניים של סיפורי אגדות התרככו.
טטרית, עורך ותיק של אוספי אגדות וג'ון ל. לואב פרופסור לפולקלור ומיתולוגיה ולשפות וספרות גרמניות בהרווארד, בחר 52 מתוך 210 הסיפורים שנכללו במהדורה השביעית והאחרונה של הסיפורים של 1857 למהדורה המאוירת להפליא זו. בו היא מספרת כי (א) אין הרבה פיות באגדות, (ב) הז'אנר של פעם ישן כמו בני אדם ויוצרים משפטים ו-ג) אלה לא הובנו במקור כסיפורים עבור הטייקים בזמן ההכנסה.
'האחים המוערים גרים (מהדורת מאתיים שנה)' מאת ג'ייקוב גרים, וילהלם גרים, מריה טטר (W.W. Norton). (W.W. Norton) אלה היו סיפורים שסופרו מסביב לאח בקרב מבוגרים וקהלים רב-דוריים, או במקצבים של טוויה, אריגה או תיקון כלים, אומר טטר. במסה בספר היא מוסיפה שהעלילות טומנות בחובן תוקפנות חסרת רחמים, אכזריות מרושעת ועוינות קטלנית.
יש לי חותמות ישנות ללא מחיר
כמו כן, סקס. כשרפונזל הורידה לראשונה את שיערה עבור הנסיך, בוא נגיד הילדה בֶּאֱמֶת להנמיך את שיערה.
אין גרסה סופית לאף אחד מהסיפורים הללו, מכיוון שהם נובעים ממסורות בעל פה ברחבי העולם, והדמויות הן יותר ארכיטיפים מאשר יחידים.
קחו בחשבון את סינדרלה, עוזרת הבית המוסודת שמנקה היטב. היא הגיבורה התמימה והנרדפת המובהקת שהולכת מסמרטוטים ומצב של עלבון לעושר, מציינת הטטרים, וכמעט כל תרבות מוכרת הומצאה מחדש.
היא גם בת 1,200 לפחות.
היא ידועה בשם Yeh-hsien בהופעתה הידועה הראשונה, סיפור סיני המתוארך לשנת 850 לספירה בערך. (במקום נסיך נאה, המושיע שלה הוא דג באורך 10 רגל. פרויד היה צריך אהוב זֶה.)
יותר ממאה שנה לפני הסיפורים של האחים גרים, של צרפת צ'ארלס פרו כלל אותה בפופולארי העצום שלו סיפורי אמא אווזה, קורא לה Cendrillon. בני הזוג גרים קראו לה אשנפוטל, שכן היא נאלצה לישון באפר האח. עד 1893, אוסף של סיפורי סינדרלה ידועים מצא 345 גרסאות.
מריה טטר. (באדיבות סנפורד קרייסברג) היום, אין ספירה.
יש את הגרסה האייקונית של וולט דיסני, המחזמר של הרודג'רס והאמרשטיין, הרימייקים וההמשך. יש את סינדרלה סרט האימה הקוריאנית; סינדרלה 2000, סרטון סקספליטציה מסוף שנות ה-70; ו סינדראלמו, לקחת את רחוב סומסום. אחר כך יש חידושים מודרניים, שמשנים את השם אבל לא את קו הסיפור: Working Girl, Pretty Woman, Ever After, Maid in Manhattan.
ריבוי הסיפור הזה נובע במידה לא מעטה של יעקב ווילהלם גרים.
אקדמאים מרקע מלומד, הם יצאו לאסוף סיפורים בעל פה מאיכרים חסרי אותיות. זה היה אמור להיות מאמץ מלומד, שנועד לשמר את מה שהם אמרו שהם סיפורים גרמניים מטבעם מפני פלישה לתיעוש. למרות שהזוג זיכה את הסיפורים לעתים קרובות לכפריים ללא אותיות, מאוחר יותר התברר שרבים ממקורותיהם היו למעשה חבריהם ועמיתיהם, ולא בית כפר שמוציא גז על שלגיה בזמן שהחזירים הם מטילים.
האחים, שנולדו בהפרש של שנה, היו קרובים ביותר. הם עבדו ליד שולחנות כתיבה זה מול זה וגרו באותו בית במשך רוב חייהם. רק וילהלם התחתן. הם התמסרו לאיסוף ולהוצאה לאור של פולקלור, שירים, בלדות ולימודי לשון.
הם עדיין היו בסוף שנות ה-20 לחייהם כאשר פרסמו את הכרך הראשון של סיפורים, ב-1812, הראשון מתוך אוסף שני כרכים של 156 סיפורים. בעיני האחים, אלו היו הדים אחרונים למיתוסים עתיקים, שנגזרו מימי האלילים. הם קראו להם מרצ'ן, או אגדות, והם יכולים להיות אכזריים.
כשאשנפוטל מתחתנת לבסוף עם הנסיך שלה, היונים על כתפיה מנקרות את עיני אחיותיה החורגות. סיפורי התקופה יכולים להיות מופרעים (כמו הגרסה הצרפתית של כיפה אדומה, שם היא הולכת רקדנית על עמוד) או מחרידה, כמו איך ילדים שיחקו שיחקו בקצב אחד עם השני.
דף אחד זה, שנכלל רק במהדורה הראשונה של האחים גרים ובמהדורה זו של מאתיים שנה, מספר כיצד אח אחד חותך את גרונו של אחיו בסכין כאילו היה חזיר באטליז. אמם הזועמת מוציאה את הסכין מצווארו של אחיו ומכניסה אותה לתוך לבו.
הסיפורים יכולים גם להיות אנטישמיים בעליל, כמו 'היהודי בברמבלים', שנכלל כאן בחלק שכותרתו סיפורים למבוגרים.
לאחר שפורסמו, הסיפורים החלו לעלות בפופולריות איטית אך מתמדת, עם תרגום לאנגלית בשנת 1823. האחים ציפו לקהל של חוקרים אחרים. הם נבהלו כשנודע להם שהורים מקריאים אותם לילדים - רפונזל מקבלת פריגרים שם למעלה במגדל! - והם הוציאו מהדורה מקוצרת, רק לילדים, של 50 סיפורים.
ובמהלך שש מהדורות נוספות ו-40 שנה, הם עוד כתבו מחדש את המין מתוך הסיפורים, ליטשו את הפרוזה, והפכו את הסיפורים שפעם היו בעל פה לפריחה ספרותית ארוכה יותר ויותר של הרפתקאות, קסם, אכזריות וגבורה. אמהות חורגות הוכנסו בתור הנבל התכוף (להוציא את האמהות מהקרס), אף אחד לא מקיים יחסי מין (לפחות בסיפור) וסיפור הקצב הקטן - ובכן, זה ירד לחלוטין.
עם שחר המאה ה-20, הסיפורים היו פופולריים מאוד. זה הוביל למשחק קאנון ספרות חדש - סיפורים לילדים שהציגו את כל אימי הילדות, מתרחשים בסיפורים קצרים וחדים, מלאים בתפוחים רעילים, לחשי קסם, זאבים מדברים וקניבלים האורבים בצל.
זו באמת תחילתה של ספרות דמיון לילדים, אומר טטר. מסוג הספרים שאתה עשוי למצוא בספריית הוגוורטס.
